החלטה בתיק רע"פ 1419/04

1.        המבקש והחברה שבניהולו הואשמו בבית משפט השלום בקריות, בחמש עבירות לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1976 (להלן - החוק). המבקש הואשם מכוח אחריותו האישית לביצוע העבירות על פי סעיפי המשנה השונים של סעיף 117 לחוק, ולחלופין, על פי סעיף 119 לחוק, גם מכוח היותו המנהל הפעיל של החברה. בחמשת האישומים פורטה פרשה של השמטות הכנסות, אי-תשלום מע"מ המגיע עליהן, וניכוי-יתר של מס תשומות. על פי האישומים, עקב מעשים אלה לא הועבר למע"מ סך של 383,000 ש"ח.

           לאחר שמיעת ראיות הרשיע בית משפט השלום את המבקש והחברה בארבעה מן האישומים, אך זיכה אותם מן האישום החמישי. על החברה נגזר קנס של 500,000 ש"ח, ודינו של המבקש נגזר למאסר בפועל של 18 חודשים ולמאסר על תנאי של שנה.

2.        על פסק דין זה ערער המבקש לבית המשפט המחוזי בחיפה. בפסק דין המפורט ומנומק כהלכה דחה בית המשפט המחוזי את טענתיו של המבקש באשר להכרעת הדין, אך הפחית את עונש המאסר שהוטל עליו לתקופה של 10 חודשים. במקביל הטיל עליו קנס בסך של 50,000 ש"ח (או 7 חודשי מאסר תמורתם). 

           בבקשתו למתן רשות ערעור, מעלה המערער שלל טענות אשר רובן ככולן כבר נדונו והוכרעו בפני שתי הערכאות הראשונות. לאחר שעיינתי בטענותיו של המערער, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. אין הצדקה לבירור מחדש של העובדות בערכאה שלישית, וכל שאלה עקרונית איננה מתעוררת.

3.        כאמור, הורשע המערער מכוח אחריותו השילוחית לעבירות בהן הורשעה החברה, בהתאם לסעיף 119 לחוק. המערער טוען, בהפנותו לרע"פ 26/97 לקס נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(2) 673, כי עבירה על פי סעיף 119 לחוק הינה עבירה של אחריות קפידה. לפיכך, לפי הטענה, נוכח סעיף 22(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, לא ניתן להטיל עליו עונש מאסר בגין עבירות אלו. המדינה, בתגובה לטענה זו, טוענת כי בנוסף להרשעתו על פי סעיף 119 לחוק, הורשע המערער גם מכוח אחריותו הישירה לביצוע העבירות, על פי סעיפי המשנה של סעיף 117 לחוק, וכי ניתן להטיל עליו עונש מאסר בגין עבירה על פי סעיפים אלה. עוד טוענת המדינה כי, בכל מקרה, הוכח כי למבקש היתה מודעות ליסודות הנפשיים של העבירה, ולכן ניתן - לאור הסיפא של סעיף 22(ג) לחוק העונשין - להטיל עליו מאסר אף בגין הרשעתו לפי סעיף 119 לחוק.

           דין הטענה שלא ניתן היה להטיל מאסר בפועל להידחות. המבקש הורשע הן לפי סעיף 119 והן לפי סעיף 117 לחוק. העבירה לפי סעיף 117 איננה עבירה של אחריות קפידה (רע"פ 1875/98 אורן בנגב מתכות בע"מ נ' מ"י, פ"ד כד(4) 529; רע"פ 2288/04 אחמד אלבדור נ' מ"י (טרם פורסם)). בית משפט השלום רשאי היה איפוא להטיל על המבקש עונש מאסר. בית המשפט המחוזי נענה, כאמור, באופן חלקי לערעורו של המערער והקטין את עונש המאסר בפועל, ואין הצדקה להתערבות נוספת לטובת המבקש.

4.        עיינתי בכל טענות המבקש ולא מצאתי הצדקה לבירור העניין בגלגול שלישי.

5.        הבקשה נדחית. המבקש יתייצב לריצוי עונשו בבית משפט השלום בעכו ביום 15.4.2004 בשעה 10:00.

           ניתנה היום,‏‏‏‏‏ט' ניסן, תשס"ד (31.3.2004).

                                                                                      ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   עע התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: